בקצרה: מי שעובר לעצמאות ומחשב תעריף שעתי לפי המשכורת הקודמת חלקי 182 שעות, שוכח שאף אחד לא משלם לו על חופשה, מחלה, פנסיה ושעות שהולכות על מכירות ואדמיניסטרציה. החשבון המלא מעלה את התעריף פי שניים ויותר.

זה הרגע הראשון של כמעט כל פרילנסר. לקוח שואל "כמה זה לשעה?", ואתם עושים חשבון מהיר: הרווחתי 20 אלף ברוטו, משרה מלאה היא 182 שעות בחודש, אז 110 שקל לשעה נשמע הוגן. אפילו נדיב.

קראו גם: מסגרת האשראי שלא נגעתם בה היא בדיוק מה שמונע מכם לקבל הלוואה · לבנת פורן: מעזיבת בית הספר בגיל 16 לחברת זכויות רפואיות · רכב על שם העסק: החיסכון במס קטן בהרבה ממה שמספרים לכם

זו טעות שעולה עשרות אלפי שקלים בשנה.

מה המשכורת לא הראתה לכם

המעסיק שילם עליכם יותר ממה שראיתם בתלוש. הפרשה לפנסיה ולפיצויים, חלק המעסיק בביטוח לאומי, ימי חופשה, ימי מחלה וחגים בתשלום. הערכה שמרנית: עלות מעביד גבוהה בכ-25% מהברוטו.

כעצמאי כל אלה עוברים אליכם. אתם משלמים את דמי הביטוח הלאומי במלואם, מפרישים לפנסיה בעצמכם, ויום שבו אתם בחופשה הוא יום בלי הכנסה.

השעות שאף אחד לא מחייב עליהן

החלק המפתיע יותר הוא הזמן. עובד שכיר מקבל תשלום על כל שעה במשרד, כולל ישיבות, מיילים וקפה. עצמאי מחייב רק על שעות עבודה ללקוח.

הצעות מחיר, שיחות מכירה, הנהלת חשבונות, גבייה, לימוד כלים חדשים. מי שבודק את זה ביומן מגלה לא פעם שאלה בולעות שליש מהשבוע. ומי שכבר נתקל בלקוח שלא משלם בזמן יודע כמה שעות הולכות רק על לרדוף אחרי כסף.

החשבון המלא, שורה אחרי שורה

נניח שאתם רוצים להגיע לרמת חיים של שכיר עם 20 אלף שקל ברוטו בחודש:

רכיב חישוב נאיבי חישוב מלא
יעד הכנסה שנתי 240,000 ש"ח 300,000 ש"ח (כולל עלות מעביד)
הוצאות העסק לא נלקחו בחשבון 30,000 ש"ח (ציוד, תוכנות, רואה חשבון)
שעות בשנה 2,184 כ-1,100 שעות לחיוב
תעריף לשעה 110 ש"ח 300 ש"ח

מאיפה 1,100? מורידים מ-52 שבועות ארבעה של חופשה, שבועיים מחלה ושבועיים של חגים. נשארים 44 שבועות של 42 שעות. מתוכם בערך 60% הולכות ללקוחות.

ההפרש בין 110 ל-300 הוא לא חמדנות. זו פשוט אותה רמת חיים.

מה עושים כשהלקוח נבהל מהמספר

300 שקל לשעה נשמע לחלק מהלקוחות כמו הרבה. לרוב זה קורה כי הם משווים לשכר של עובד אצלם, בלי לחשוב על מה שהם חוסכים: אין להם עלות מעביד, אין ימי מחלה, ואין התחייבות אחרי שהפרויקט נגמר.

במקום להוריד מחיר, שנו את היחידה. הצעה של 6,000 שקל לבניית מצגת נשמעת אחרת מ-20 שעות כפול 300, גם כשמדובר באותו סכום. מחיר לפרויקט גם מתגמל אתכם כשאתם עובדים מהר יותר, במקום להעניש אתכם על כך.

ואם בכל זאת צריך להתגמש, תורידו היקף, לא תעריף. פחות סבבי תיקונים, לוח זמנים ארוך יותר או תשלום מראש הם דרכים לתת הנחה בלי לשבור את המספר.

איך לבדוק את המספר שלכם

  • רשמו שבועיים ביומן כל שעה עבודה, וסמנו אילו מהן חויבו בפועל.
  • סכמו את כל הוצאות העסק של השנה האחרונה, כולל מנויים קטנים שנראים זניחים.
  • הוסיפו הפקדה לפנסיה ולקרן השתלמות כהוצאה קבועה, לא כמשהו שעושים "אם יישאר".
  • בדקו אם אתם חייבים במע"מ. מי שבחר עוסק פטור לא גובה מע"מ, אבל גם לא מקזז אותו על ההוצאות.
  • השוו את התוצאה לתעריפים בתחום שלכם. אם יצאתם הרבה מעל השוק, אולי צריך לחשוב על מחיר לפרויקט במקום לשעה.

לפני הצעת המחיר הבאה, כתבו את המספר המלא על פתק ליד המחשב. כשהלקוח שואל "כמה לשעה", תענו ממנו ולא מהתלוש הישן.

לא
על הכותבליאור אדרי

מתמחה בכתיבה על פייסבוק וטלגרם, ומביא לכם מדריכים פרקטיים וטיפים שאפשר ליישם כבר היום.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות